נהר קונגו זורם ב-10 מדינות במרכז אפריקה והוא הנהר העוצמתי ביותר ביבשת והנהר השופע ביותר השני בעולם. הנהר זכה לפרסומו במאה ה-19 בזכות מסעות הגילוי של דר' דיוויד ליווינגסטון והעיתואי הנרי מורטון סטנלי שיצא בעקבותיו. במאה ה-20 הנהר התפרסם דרך ספרים כגון 'לב המאפליה' מאת ג'וזף קונראד ודיווחו של העיתונאי טים בוצ'ר בספרו 'נהר הדם'. נהר הקונגו ויער הגשם שסביבו ידועים בשל האכזריות והאלימות שאפיינה אותם, מימי סחר העבדים הערבי, דרך היסטוריה ארוכה של מלחמות שבטים, קולוניזציה אכזרית, דיקטטורה/קלפטוקרטיה נוקשות ומציאות עכשווית של אלימות אתנית, רעב ומגיפות בחלק מן האזורים בהם הנהר עובר.

הרבה פחות ידוע על תפקידו המהותי של הנהר בהיסטוריה של מרכז אפריקה. העבודות העומדות במרכז התערוכה נהר הקונגו הושאלו בנדיבות משפחת שוחר ומספרות סיפור אחר. זהו סיפור על נדידת עמים דוברי שפה משותפת לאזור אקלימי פורה והקמת ממלכות ואימפריות. העבודות מציגות רמה גבוהה של מורכבות סוציו-פוליטית, יצירתית, קשרי מסחר, תרבות ולוחמה, למרות יערות הגשם וגודלו העצום של השטח בו התפרסו.

העבודות בתערוכה מעידות על השקפות עולם ותפישות דתיות דומות, על התייחסות לרוחות טבע ולאבות קדומים, על מאפיינים זהים של שימוש בטכסי ריפוי ועל הקמת מוסדות שלטוניים זהים. עם זאת לכל ממלכה או קבוצה אתנית היתה זהות בולטת הבאה לידי ביטוי בייחודיות וביצירתיות של התרבות החומרית העשירה של האזור. מרבית האימפריות והממלכות דעכו בעקבות כיבושים קולוניאליים והקמתן של מדינות מודרניות באפריקה. במדינות רבות לווה התהליך במלחמות אזרחים אכזריות. פן זה בא לידי ביטוי באוסף הצילומים של הצלם אדי גרלד, שליווה בשנת 2007 את אנשי תכנית המזון של האו"ם (WFP) בפעילותם במחוז קיוו שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. יחד יוצרות העבודות רצף היסטורי של אזור גיאוגרפי שהעולם נוטה להתעלם ממנו, שתחילתו בעבר מפואר וסיומו במציאות חיים קשה.