היא טובעה בצילי

נובמבר 2016 - מאי 2017

'היא טובעה בצילי' הוא שיר אהבה לאפריקה ובעיקר לאישה האפריקאית, אך כמו במילותיו של המשורר הצרפתי חבר תנועת הדאדא פול אלואר, אהובתו נעלמת תחת צילו הכבד. אפריקה, הממשית והמדומיינת, שמשה מקור השראה לאמנים מערביים רבים במאה ה-20, אולם תרומתה מוזכרת לעיתים נדירות. היא נותרה כרפרנס לשבר עם מסורות העבר שחל ביצירה המערבית בתחילת המאה.

שנת 2016 מציינת את יובל המאה להולדת תנועת דאדא ולהמצאת הפוטו-מונטאז'. אפריקה וטכניקת הקולאז' היוו מרכיבים משמעותיים בתהליך האנטי-אמנות של הדאדא. השימוש בטכניקת הקולאז' על ידי אמני התנועה ערער את הנחת שלמותם של חומרי האמנות ואת האחדות המקובלת באשליה האמנותית. השימוש בקולאז' גילם גישה של אירוניה וסתירה: האמת והשקר לא היו עוד סותרים בהכרח. ה'פרימיטיבי', שגולם ביצירה האפריקאית, העלה מן האוב מצב תודעה קמאי. מצב זה נחשב בעיני אמנים מודרניים למצב בסיסי של חשיבה וראייה, העומד בסתירה לתודעה המוסחת של החיים המודרניים.

כפי שקשה לחשוב על עקרון או מכשיר אמנותי בספרות, במוסיקה, בתיאטרון ובאמנות בת זמננו לולא השפעת הדאדא, כך לא ניתן להעלות על הדעת את היצירה המודרנית ואף העכשווית ללא ההשפעה האפריקאית. עבור אמני אוונגרד רבים שחיפשו חלופה משחררת למסורת האמנותית המערבית, השאילה מתרבות ויצירה אפריקאית היתה תועלתנית; אינטואיטיבית, צורנית ומבוססת על תפיסות שגויות של אפריקה ושל "פראיות" תושביה.

אך קיימים גם אמנים שהיכרותם הקרובה עם היבשת הובילה ליצירה בהשראת החיים באפריקה, על שלל גווניה וחוויותיה. כזה הוא וינסנט מישאה, יליד צרפת החי ויוצר מזה שלושים שנה בדקאר, בירת סנגאל. מישאה הוכשר כגרפיקאי ומשלב ביצירתו את חיבתו לצילום אופנה, אמנות פופ אמריקאית, מוזיקה מערב אפריקאית, ואת אהבתו לאנשים מלאי ההדר של דקאר. הגלריה ללימודי אפריקה מצטרפת בתערוכה זו לרשימה ארוכה של היכלים לאמנות עכשווית שהציגו את יצירותיו של מישאה, ביניהם גלריה סאצ'י הלונדונית, הביאנלה בדקאר, ירידי 1:54,ועוד.

חזרה לתערוכות

כתובת

הגלריה ללימודי אפריקה
מגדל אלרוב, קומה 22
46 שדרות רוטשילד
תל אביב 66883

אוצרת

עידית טולידאנו

צור קשר

03-7292100
info@africanstudiesgallery.org

שעות ביקור

ראשון–חמישי: 10.00–17.00
שישי–שבת: סגור


שלח